משניקוב נ' הפועלים בע"מ

פסק דין

פתח דבר

ביום 13/04/2010 הגיש מר אלכסנדר משניקוב (להלן: "התובע") כתב תביעה, לפיו הוראת קבע אשר ניתנה על ידו לבנק הפועלים בע"מ (להלן: "הנתבעת") הוחזרה בשל תקלה טכנית של הבנק. ע"פ הנטען, תקלה זו חזרה ונשנתה מספר פעמים, חרף הבטחות הבנק כי היתה זו תקלה חד-פעמית. עוד הלינו התובע וביתו על התנהלות מנהל המחלקה אצל הנתבעת, בבואה של ביתו להסדיר עבורו את העניין מול הבנק, הואיל ואינו דובר עיברית. לפיכך, עותר התובע לפיצוי בגין עוגמת נפש, חיובו בעמלה בגין תקלה זו, טרחה, הפסד שעות עבודתה של ביתו, מבוכה ועלבון בסך כולל של 17,500 ₪.

בכתב ההגנה, הכחישה הנתבעת טענות התובע באשר להתנהלות מנהל המחלקה אצל התובעת כלפי ביתו של התובע, כמו כן טענה הנתבעת כי תקלה טכנית זו אינה תלויה במי מטעם הבנק, אלא במערכת תפעול חוץ בנקאית, וכי הבנק משמש אך ורק "צינור" להעברת כספים מחשבון התובע למוסדות השונים.

דיון:

לאחר עיון בטענות הצדדים ושמיעתם, הגעתי למסקנה ולפיה דין התביעה להתקבל, אם כי לא במלואה, מהנימוקים כדלקמן:

עיקר תלונותיו של התובע, כי פעולה אותה ביקש לבצע מהנתבעת לבנק אחר, לא בוצעה בשל תקלה טכנית, הואיל וחשבון הבנק הימנו ניתנה הוראת ההרשאה לבנק אחר, היה ביתרת זכות ולפיכך לא היתה כל סיבה מהותית לדחיית ההרשאה. טענה זו של התובע נפרסה בפני הנתבעת, וזו השיבה לו כי מדובר בבעיה טכנית אשר אינה קשורה בבנק ולפיכך אין היא אחראית לקרות התקלה. פקידי הנתבעת סברו כי התקלה נובעת מכך שבמערכת הממוחשבת לא נקלטו טפסי הוראת הקבע או מתן ההרשאה המקוריים, ולפיכך שלחו את התובע לסניף הבנק נשוא בקשת ההרשאה, אליו אמורה הנתבעת להעביר כספים מחשבון התובע, על-מנת למלא ולהחתים טפסים אלו. התובע עשה כן אך התקלה חזרה ונשנתה.

מקובלת עליי טענת הנתבעת לפיה נעשו ניסיונות להתגבר על התקלה, עובדה היא שהתובע בעצמו טען כי בפעם החמישית הגיעה ביתו לסניף הנתבעת (ראה סעיף 9 לכתב התביעה) והרי יש בכך להעיד על שהנתבעת עצמה ניסתה לכל הפחות 5 פעמים להתגבר על התקלה ובכך בעצם פעלה הנתבעת כפי שבנק סביר היה פועל בנסיבות העניין. כמו כן, מנהל המחלקה מטעם הנתבעת העיד בפניי כי ניסה בעצמו לפתור את הבעיה (ראה עמ' 1 שורות 29-30 לפרוטוקול הדיון מיום 04/05/2011) לפיכך, איני מוצאת מקום לחייב הנתבעת במחדל זה של אי כיבוד הרשאת הלקוח, התובע.

הוסיף התובע וטען, כי התנהלות מנהל המחלקה מטעם הנתבעת כלפי ביתו, היתה התנהלות מבזה ומשפילה, הואיל ולא התפנה לטפל בעניין, אלא לאחר שהמתינה שעה שלמה, אשר גם אחריה נתבקשה להשאיר את המסמכים לבדיקתו וטיפולו של מנהל המחלקה.

טענה זו מקובלת עליי, אם כי באופן מצומצם, מטעמים מספר:

ראשית, ידוע מקובל ונהוג הדבר, כי במוסדות פיננסיים, ממשלתיים וכיוצא באלה, זמן ההמתנה אינו ידוע מראש וייתכן כי לקוח יצטרך להמתין מעבר לזמן המוערך על ידו ולפיכך דין טענה זו להידחות. ואולם, מקובלת עליי הטענה לפיה כפי שציין התובע בכתב תביעתו ביתו מיהרה למקום עבודתה כרופאה במרפאת שיניים וניתן היה להתחשב בכך גם בנסיבות לפיהן ניסיונות התובע וביתו ניסו להסדיר העניין טלפונית פעמים לא מעטות וכי חרף העובדה כי סניף הנתבעת כפי שציין סגן מנהלה של הנתבעת, פתוח פעמיים בשבוע בשעות אחר הצהריים (ראה עמ' 2, שורות 14-17 לפרוטוקול הדיון מיום 04/05/2011), הרי שהדבר לא היה מסייע בעד התובע או ביתו, שכאמור עובדת גם בשעות אחר הצהריים.

סופו של דבר, בהתחשב בכך שהנתבעת הביעה התנצלותה כלפי התובע וביתו, לאחר שהלינו על התנהלות מנהל המחלקה אצל הנתבעת כלפיהם, חרף כי זה האחרון הסביר את הטעם לפיו נהג כפי שנהג, הואיל והיה עליו לדאוג לעניינים אדמיניסטרטיביים בסניף העמוס, תוך כדי שנתן מענה לתובע וביתו, ראיתי לנכון לפצות את התובע בסכום שיוכל לפצותו על זמנו, טרטורו וגביית עמלה בגין תקלה זו מיום 01/06/2008 בגין אי כיבוד הרשאה בסך 80 ₪ (ראה פלט תנועות כספיות, אשר צורף לכתב התביעה), את האחריות לנזק זעום זה, אפשר להטיל על כתפי הנתבעת, הואיל וכאמור על אף שנהגה כפי שבנק סביר היה נוהג וניסתה להתגבר על התקלה, התובע וביתו ניזוקו כאשר טורטרו פעמים מספר, בגין תקלה טכנית, אשר מתפקידו של הבנק לנסות ולהתגבר עליו, מבלי להטריח את הלקוח יתר על המידה, מה גם שטענת מנהל המחלקה אצל הנתבעת לפיה סניף הבנק היה עמוס ומחשביו היו תקולים באותה עת אינה מקובלת עליי, שכן כזו היא עבודת הפקיד, ובענייננו פקיד בכיר, אשר בשעות קבלת הקהל בבנק צריך לתת שירות ומענה ללקוח בסובלנות ובאדיבות רבה. מן הסיבות המנויות, דין התביעה להתקבל כאמור באופן חלקי ומצומצם.

סוף דבר

לאור האמור, אני סבורה כי מגיע לתובע פיצוי מהנתבעת בגין טרטורו, אשר לאחריו נדרש אף להמתין יחד עם ביתו זמן רב ובסופו של יום, אף נתבקש להשאיר המסמכים.

לפיכך אני מורה כברישא לפסק-דיני על קבלת התביעה באופן חלקי, ע"י חיוב הנתבעת בפיצוי התובע בסך כולל של 1,000 ₪.

ניתן היום, י"ב אייר תשע"א, 16 מאי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: